חלק מהבתים נהרסו מאז כדי לבנות בתים חדשים במקומם או הוסבו למשרדים פרטיים, כך מדווח הניו יורק טיימס.
בין 1967 להיום
השכונה עברה ג'נטריפיקציה, והבתים הנטושים נקנו על ידי אנשי מקצוע ואמנים מאומנים היטב שיצרו שכונה משגשגת ומפנקת. האזור כולו הפך למוקד פרויקטים חדשים המיועדים לתושבים המעוניינים להתגורר בסמוך לבית הכנסת ולמוסדות בלז גור. בשל המחירים הגבוהים באזורים הסמוכים, חלקם החלו לרכוש מבנים ישנים ולשפץ אותם לפרויקט חדש. זה עורר התעניינות רצינית של קונים מעבר לים, על פי דיווח של הניו יורק טיימס בשנה שעברה.
כדי להתמודד עם זרם התיירים המעטים בארצות הברית וממדינות אחרות, הציבו רבני השכונה כרזות מיוחדות בעברית ובאנגלית בכניסות.
בנוסף לאטרקציות מסחריות ותיירותיות, הוא כולל את מרכז ירושלים והיא המושבה הגרמנית. רובע רכביה שערי הסמוך עם בית הכנסת והמסעדות שלו הופך את המתחם למקום מבוקש מאוד.
רחביה שערי, עם בית הכנסת שלה, ובאר שבע, בית הכנסת הגדול בעיר, עם יותר מ -1,000 חברים.
התושבים הם בעיקר ישראלים וחילונים
אך לאחרונה החלו קונים דתיים ואמריקאים לקנות בתים מדורגים. שכונה מסוימת זו, מוקד העולם הרוחני, מחולקת לשני חלקים, תל חיים קיבוץ בית הכרם ותל שמעון, אזור שנרכש בסוף שנות התשעים ובתחילת שנות האלפיים להקמת בית כנסת חדש. קונים רבים מעבר לים מתחילים לקנות דירות חדשות ומפוארות עם חניה מקורה, המעוצבות בסגנון מודרני. לאחרונה נרכשו מספר מבנים חדשים, כמו בית הכנסת החדש של "כיאת ישראל", והחלו להעניק לשכונה מימד חדש.
השוק היה אמור להיות שונה מכיוון שבעלי דירות קבעו פגישות עם דיירים פוטנציאליים שיצפו בדירות ואז הבעלים התחיל לערוך ראיון כלשהו
נוהג זה אינו נפוץ בתל חיים כמו באזורים אחרים בתל אביב, אך דיירים רבים חשים כי דמי השכירות עולים. תקופת מגיפת קורונאווירוס גרמה לאנשים להרגיש שדמי השכירות לא יעלו, וכל כך הרבה בעלי בתים דיווחו שהקלו על דייריהם והורידו את שכר הדירה. עם זאת, לאחר שהסגר הוטל למאבק בהתפרצות נגיף הקורונאב, דמי השכירות שגבו בעלי הנכסים התל אביביים צנחו ב -15%, מה שהביא כמה דיירים לקוות שעידן חדש מתקרב.