על פי נתוני השכר הסטטיסטי המרכזי, שכר הדירה החודשי הממוצע בישראל ממשיך לעלות והגיע לשיא של 4,000 שקל ברבעון השלישי של 2019. מדד שכר הדירה עלה ב -10% בחמש השנים האחרונות, אך מדובר בעלייה קטנה במחירי הדירות. עם זאת, דמי השכירות השנתיים עלו בממוצע ב -4,500%, והשוק סבור כי עליות שכר הדירה גדולות יותר מכיוון שהיצע הדיור להשכרה הולך ופוחת בגלל היקף הדירות הגדול למכירה למשקיעים, שבבעלות מספר גדול. של משקיעים פרטיים ומשכירים פרטיים, כמו גם של המגזר הפרטי.
עם זאת
נתוני המשרד הסטטיסטי המרכזי מראים כי הערכה זו שגויה וכי מכירת נכסים מתבצעת במקומות בהם משקיעים מגיעים למסקנה כי הביקוש לדיור לא יהיה גבוה. בשנים האחרונות, הטעות הנפוצה ביותר שעשו המשקיעים הייתה לקנות דירות מבלי לקחת בחשבון את שוקי השכירות הממלכתיים והמקומיים. התוצאה היא שמשקיעים נוהרים למקומות בהם שוק השכירות קטן ויוצרים היצע יתר. מחקר שנערך לאחרונה על ידי המכון הלאומי למחקר ופיתוח דיור הראה כי שינויים במחירים אינם אחידים, אך כי דירות למכירה נבנות במגוון מקומות, כמו קריות ותל אביב, שם כמה משקיעים זיהו את הצורך מספר גדול של דירות, למרות שביקוש שוק הדיור לדיור להשכרה נמוך או אפילו נמוך יותר מהיצע הדיור.
המחוז עם דמי השכירות הגבוהים ביותר בישראל הוא אזור הקריות מצפון לחיפה, שם ממוצע דמי השכירות הוא 2,538 שקל, ואילו דמי השכירות הנמוכים ביותר הם במחוז תל אביב בבאר שבע, עם דמי שכירות בממוצע 1,500 שקל, למשרד הסטטיסטיקה המרכזי.
הסבר אפשרי לגידול יוצא דופן זה
הוא התרחבות מחוז הקריות, המוגדר כשטח כולו מדרום לאשדוד. יתכן שלפחות מחצית מאלה שחתמו על שכירות יש בתים חדשים במקום זה. כאשר הם תפוסים התמונה תתבהר וניתן יהיה להבחין בין כמה קונים הם משקיעים ואילו לא.
מספר יחידות הדיור בבעלות משקיעים ירד במחצית הראשונה של השנה ב -20,000, על פי הנתונים האחרונים של משרד השיכון ופיתוח עירוני. עם זאת, באותה תקופה רק 1.4% עלו, לעומת 2.5% בשנת 2014 ורק 0.3% לעומת 1,500.
