צהלה

כשאנחנו חוגגים את לידתו של ישו השנה, אנו נזכרים היכן נמצא האושר. בנטל שלנו אנחנו מזועזעים, מזועזעים מעייפות ואדישות, המביאים לטינה ומרירות, תחושה שנראית כמעט מבוזה. אנו יכולים להעמיד פנים, בתקווה שרגשותינו יתעדמו יום אחד את מעשינו. אם לא נחווה שמחה, הנסיבות שלנו יטילו עלינו קסם ואנחנו נבלעים בנסיבות.

זה מנחם אותנו לדעת שאנחנו יכולים לשאוב מכוח האמונה שלנו, מכוח רוח הקודש ומאהבת האל לעצמנו ולזולת.

בואו נצעק בקול אל סלע הישועה

בואו נשמיע אליו קולות שמחה בכדי להגיע לישועה, ונניח לאדון לשיר את שמחתנו. תנו לעורר את מוזיקת ההלל, שחררו את הכוח העל טבעי של השמחה וחוו את החופש שרוח הקודש מביאה. יהוה ישיר לנו וישמח ביום שטרם הגיע, והנה נפלא וייחודי בכך שאנחנו משתמשים בכל טיפה ממנו.

יהוה אלוהינו נמצא בקרבנו

אדיר אשר יציל אותנו וירגיע אותנו באהבתו, והוא ישמח איתנו וישיר איתנו בשיר חזק. אנו נרים את שפתינו בשמחה כאשר אנו שרים את שבחנו; נלך בשמחה; עצי השדה ימחאו כפיים; ההרים והגבעות יפרצו בשמחה; והם יובילו אותנו בשלום. יהוה אלוהיך יהיה בקרבנו ויציל אותנו מגבולותינו וגואל את נפשנו.

לא כאומה החוגגת את הולדת ישו

אנו מתפללים שתאפשר לרוח המשיח לתת לנו את הרוח לשמוח. אלוהים של כל התקווה, מלא אותנו בשמחה ובשלום באמונה, כדי שנשפע בתקווה בכוח רוח הקודש. שמחתו של ישוע המשיח תהיה גדולה יותר עד שנשוב ונשמח באדון אלוהינו.

אם אתה מרגיש חרד, גאה או חסר שליטה ומייחל לשלווה פנימית, עליך לבדוק את תרומיי האחרות בסדרת 15 הפסוקים. האם יש לך אזור בלבך או בשגרת היומיום שלך שאתה מרגיש נמשך?

כשקראתי את הפסוקים האלה, התפללתי שאלוהים יחדש את ליבי וייתן לי סיבה לשמוח. אני מהרהר בהם כדי לעזור לי להפוך את שמחתי ליחס של רטנה ולהיפך.

למעשה

כשאני קורא את הקטע של היום, יש רמז לכך שיש לשמוח בשמחתם של אחרים: "לשמוח באלה ששמחים" (רומ 12: 15). כמובן שאנחנו מדברים על הצטרפות מחדש לתרגול הדהרמה, אבל אנחנו יכולים גם לחיות את שמחתו העצמית של ישו בחיינו שלנו על ידי שמחה שמישהו אחר יעשה טוב לעזור לאחרים. אם מישהו עושה משהו טוב עבורנו, גם אם אין לו שם רוחני או שהוא לא תרגול רשמי של דארמה, אז אנחנו צריכים להיות מאושרים. אבל אם מישהו אחר עושה טוב לנו או לאחרים, אין לנו סיבה להיות מאושרים, אין תגובה, ואין תירוץ לבקר אותם.

מרי, והשתתפות זו בחיי הבן היא סימן לשמחתו העצמית של ישו בחייו שלו ושל תלמידיו.

באוהל הצדיקים יש קול של שמחה וגאולה, וכמה יפה על ההר היפה שמביאים את הבשורה של מזל טוב, שמוציאים גאולה ומוכרים שלום, שאלוהים שולט בציון.

שמחה אינה דבר חולף; זוהי מדינה קבועה; מלאות השמחה היא בנוכחותנו והיא נודעת לנו על דרך החיים. כשהשמחה מתפוגגת, אנחנו לא שמחים בצדק; אבל שמחה היא נצחית ביד ימין שלנו.

עלינו להזכיר, לפחות בשני ימי ראשון בשנה, שאלוהים יצר אושר עבורנו. למרות שישוע מעולם לא שינה אותנו, איננו צריכים לשמוח אם יש לנו תחושות חולפות של אושר ושמחה. למרות הסבל שלנו, אסור לנו לגרש מאהבת האל ומחדווה יומיומית.

על ידי חיים בשמחה, אנו הופכים להיות דומים יותר לישו, ואחרים יכולים לראות את חיוכו של ישו בנו, המתבטא בחיוך שלנו. על ידי היותם אמיתיים זה כלפי זה, ניתן להפוך צער ושמחה לתובנות של ישועה.

שמחת האל היא לא רק לשבח בחדר לבדו; זו קהילה וחגיגה, ולשמחה יש ממד חברתי. כמו שחבריו של איש חזון רואים מלאכים ממלאים אולם לאירוע קומדיה, כך גן העדן מושך שמחה בנוכחות אחרים.

שיתוף:

עוד מאמרים:

בריאות בלוטת התריס אצל ילדים

הפרעות בבלוטת התריס בילדים אינן נדירות כפי שחשבו פעם, עם השלכות על גדילה, התפתחות ובריאות כללית. פוסט זה בבלוג מספק מבט מעמיק על החשיבות של

שכפול המפתח על ידי מנעולן

פוסט זה בבלוג חוקר את התהליך המורכב של שכפול מפתחות על ידי מנעולן. הוא מציע פירוט מפורט של השלבים המעורבים, הכלים בהם נעשה שימוש והמיומנויות

שלח לנו הודעה

דילוג לתוכן